מדוע בחרה ארה"ב לפתוח במתקפה על איראן?
ההחלטה של ארצות הברית וישראל לפתוח במתקפה על איראן בצומת זה נובעת מהתכנסות של שיקולים אסטרטגיים, המונעים בעיקר על ידי פריצת הדרך הקרובה בנושאי גרעין, חרדות ביטחוניות גיאו-אסטרטגיות, שאיפות לשינוי משטר ואג'נדות פוליטיות פנימיות.
1. ניצוץ ישיר: תוכנית הגרעין של איראן מתקרבת לסף "דרגת נשק"
ארצות הברית רואה בפעילות הגרעינית של איראן קו אדום ביטחוני בלתי ניתן להפרה. בתחילת 2026, ריכוז האורניום המועשר באיראן עלה על 60%, והתקרב לרמת 90% הנשק- הדרושה לנשק גרעיני, תוך הגבלה משמעותית של רשות הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, והפכה את מתקני הגרעין שלה ל"קופסה שחורה". למרות שלושה סבבים של שיחות עקיפות בין ארה"ב לאיראן בפברואר, שבהם דרשה ארה"ב את פירוקם של מתקני גרעין מרכזיים כמו פורדוב ונתנז והעברת אורניום מועשר לארה"ב, איראן סירבה בתוקף. לאחר קריסת השיחות, ארה"ב הגיעה למסקנה שאמצעים דיפלומטיים אינם יכולים למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני ובכך פנתה לפעולה צבאית כדי "לחסל פיזית" את יכולותיה הגרעיניות.
II. אסטרטגיה עמוקה: עיצוב מחדש של סדר המזרח התיכון והכלת ההשפעה האזורית של איראן
איראן תמכה זה מכבר בקבוצות "ציר ההתנגדות" כמו חמאס, חיזבאללה והחות'ים, שישראל רואה בהם איום הישרדותי. בשנים האחרונות, למרות המכות הקשות ברשת זו, ארה"ב עדיין מודאגת מכך שאיראן מבקשת לגבש את הכוחות השיעים באמצעות הרתעה גרעינית, ומאתגרת את שליטתה במזרח התיכון. תקיפה זו מכוונת לא רק למתקנים גרעיניים אלא גם למטרות מפתח כמו אתרי שיגור טילים ומרכזי פיקוד של משמרות המהפכה, במטרה להחליש באופן שיטתי את יכולות ההקרנה הצבאיות והגיאופוליטיות של איראן.
3. הזדמנות מרכזית: פריצת דרך מודיעינית ופתיחת "החלון האסטרטגי"
נחשף כי מערכת המודיעין האמריקאית שיתפה פעולה עם מקורבים איראנים כדי לעקוב במדויק אחר מקום הימצאו הזמני של המנהיג העליון של איראן, אייתוללה חמינאי, מה שגרם לו לפתוח במתקפה בשעות אחר הצהריים של ה-28 בפברואר כדי להשיג אפקט של "עריפת ראשים". בנוסף, ארה"ב מאמינה שהרגע הנוכחי מציג הזדמנות של "פעם-ב--מאה" לפתור את סוגיית איראן: מחאות פנימיות פרצו עקב סנקציות כלכליות תכופות, המשטר של סוריה בעלת בריתה חיצונית קרס, והתגלו סדקים במערכת ההגנה של איראן במערכת הגנה פנימית ומצבים חיצוניים קשים.
IV. הדחף מהפוליטיקה הפנימית ולחצים של בעלי ברית
2026 היא שנת בחירות אמצע בארצות הברית, ועמדה קשוחה כלפי איראן מסייעת לבסס את תמיכת הבוחרים השמרנים ומגבירה את האמינות של הממשלה בדיפלומטיה ובביטחון. בינתיים, ישראל דוגלת זה מכבר ב"מכה ראשונה", מחשש שהמשא ומתן לא יכול לבטל איומים, ובכך מקדמת ומשתתפת באופן אקטיבי במבצע המשותף הזה, תוך יצירת אפקט של "חטיפת ברית" בפועל.
